המורה האמיתי הוא תלמיד נצחי

המורה האמיתי הוא תלמיד נצחי

המורה האמיתי הוא תלמיד נצחי
ב.ק.ס איינגאר
תרגום- עידו פלד
.אינני טופח בקלות על שכמם של המורים שלמדו אצלי, למרות שהמורים שלמדו אצלי יוצאים מגדרם כדי לטפוח על שכמם של תלמידיהם ולעודד אותם
במקום זה, אני רוצה שהמורים יראו את הצרכים של התלמידים שלהם ויסירו מכשולים מדרך הלמידה.
למען השגת המטרה הזאת, על המורים לעבור תהליך של למידה מחדש באימון שלהם בכדי למצוא את הדרך בה יוכלו לעזור לתלמידים להתגבר על מכשולים ולהתקדם. 
הוקרת תודה מצד תלמידים היא דבר אחד, אבל לחשוב ולחפש דרכים חדשות שיקדמו אותם היא דבר אחר. כאשר תלמידים ניגשים להודות לי, אני מחשיב את עצמי  לאדם בר מזל, שכן הם עוזרים לי להישאר ערני בתרגול שלי, בנוסף לכך אני אסיר תודה כלפיהם כל הזמן.
הוראה היא למידה, ולמידה מחדש היא הוראה אמיתית. קבלו את התלמידים שלכם כמתנה, כברכה מאלוהים שעוזרת לכם לפתוח מחדש את האינטליגנציה שלכם, לחשוב מחדש ולפעול מחדש בעיניים פקוחות לרווחה. 
תהיו מודעים לנדיבותו של אלוהים, השולח לכם תלמידים שמשלמים לכם כסף כדי לשפר ולעדן את האימון שלכם, הן בלמידה והן בהוראה.

כל תלמיד שמגיע אליכם סובל מבעיה מסוימת. אין בעולם כולו שני אנשים זהים. לכן, הוראה אינה יכולה להיות חזרה על הנחיות כמו תוכי. 
עליכם ללמוד להבין כל תלמיד. המורה צריך להחזיר את עצמו לרמת ההבנה של התלמידים שלו, ולצבור ניסיון באמצעות חשיבה ולמידה על תהליך ההבנה של התלמידים, מתוך הבנה שכל תלמיד זקוק לתיקון אחר, ושכל תלמיד מסייע למורה למצוא נקודות מבט חדשה.
אל תפרידו ביניכם לבין התלמידים שלכם. כאשר מורה מייצר מרחק בינו לבין התלמידים הוא הופך להיות אגואיסט, ופערי התקשורת גדלים. 
מורה נעשה למורה מפני שהוא יודע מעט יותר מהתלמידים שלו, ואין זה הופך אותו למאסטר. רב הנסתר על הנגלה, ותמיד יש מה ללמוד. יש להיעזר בחמלה, ישירות ומשמעת בשעת הצורך.

התייחסו לתלמידים באהבה וחמלה, אבל היו תקיפים בהוראה שלכם. שאגו כמו אריה מבחוץ, אבל מבפנים הישארו רכים כמו טלה.
פעמים רבות ראיתם אותי מאבד את עשתונותיי על המורים שמסייעים לי. אני בוחן את תפקודם של המורים בשבע עיניים בגלל שאני מודע למידת האחריות שהמורה צריך לקחת על עצמו.
לעתים אתנהג כמורה אימתני במטרה להביא ערנות, חדות ובהירות בהוראה שלהם. כשמורים באים ללמוד אצלי, עליהם לשכוח שהם מורים, ולהיזכר איך להיות תלמידים. אני רוצה שהם יתבוננו ויהרהרו במה שהם מלמדים.
כשתלמידים באים ללמוד אצלכם, התייחסו אליהם כמו לאלוהים, שכן כולנו ילדיו של אלוהים, אך חיצונית התייחסו אליהם כתלמידים. כפי שאתם רואים את השתקפותכם במראה, ראו את השתקפותכם בתלמידים שלכם בזמן שאתם מלמדים. 
התבוננו ובחנו את הבעת הפנים שלהם כדי לדעת אם הלמידה מתקדמת בכיוון הנכון או לא. ציינו את הטעויות, הסבירו מהי הדרך לתקן אותן וחפשו את השינוי והתוצאה.
לימדו ללמד מתוך שילוב בין מוח ולב. קיימו איזון בין האינטלקט של המוח לאינטליגנציה הרגשית של הלב. כמורים, עליכם להיות תלמידים מבפנים. 
חקרו בזמנכם הפנוי את השיעור שלימדתם כדי לגלות מה היה חסר בו. כאשר התלמידים שלכם טועים, חשבו אם אתם טועים את אותה טעות. כך אני מתקן את עצמי עד היום, וההוראה שלי הפכה לטובה בזכות זה.
אז בבקשה, אל תתרגלו יוגה מתוך הרצון להפוך למורים, אך אם מגיע רגע שבו אתם מתבקשים ללמד, נצלו את ההזדמנות. כאשר למדתי, מעולם לא חשבתי שאצטרך ללמד, אך הנסיבות דחפו אותי להפוך למורה. 
כאשר לא הגיעו אלי תלמידים, הבנתי שזהו רצונו של אלוהים שאקדיש זמן לתרגול האישי שלי, וכאשר הגיעו אלי תלמידים, הבנתי שזהו רצונו של אלוהים שאשרת אותם. בשני המקרים, ראיתי במצב את חסדו של האל.

By גבי דורון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*