פטאנג'אלי אומר כאן- אני נותן לכם את הוראות היוגה.
אי אפשר להגיש בקשה להוראת יוגה. זה צריך לצמוח מכם כמו הבשר שצומח מכם והופך אתכם למי שאתם, כמו שהלחם והעגבניה שאתם אוכלים וסופגים ,
אינם לחם ועגבניה יותר אלא הופכים להיות אתם. ההוראה צריכה להיספג כך שהיא אינה גוף זר , היא הפכה להיות אתם. אי אפשר לאלץ את זה.
התהליך כאן הוא בדיוק כמו התהליך של צריכת מזון. האוכל עבור הקיבה נכנס דרך הפה, והאוכל עבור היישות הפנימית העדינה נכנס דרך האוזניים והעיניים.
אסור לבלוע אוכל בלי ללעוס, אם בולעים אוכל בלי ללעוס מיד רוצה הבטן לפלוט את זה החוצה – להקיא או להפריש בדרך המקובלת. כך גם מזון רוחני לא לעוס הוא איום.
אם מה שראיתם, שמעתם או קראתם נבלע פנימה בלי להילעס קודם- זה מיד יוצא לכם דרך הפה או האוזן השניה. אפילו אם אתם צריכים להרצות על משהו ואתם מכינים את החומר להרצאה; אתם קוראים ומיד זה יוצא לכם דרך הפה ואז נגמר המעגל. אפילו אתם לא זוכרים מאוחר יותר מה קראתם , אמרתם או שמעתם.
מתוך החרדה שלנו מתעורר הצורך להפוך את הדברים לפרקטיים. אנחנו שומעים משהו ואנחנו מרגישים שאנחנו צריכים מיד ליישם את זה בחיים שלנו. אבל ליישם את מה שנלמד אינו עובד. קודם צריך לשמוע- שראוואנה ; השלב הבא הוא רפלקציה- שיקוף- מאנאנה. על מנת לעשות רפלקציה יעילה, פני המראה צריכים להיות נקיים ואחוזים באופן יציב. על מנת שהמינד ישקף את הteaching בלי עיוותים, עליו להיות יעיל, יציב וחף מלכלוך. כל אלה נלמדים ביוגה.
אם אתם מנסים לפעול בהתאם להוראות- בדיוק כפי שמבשלים מתוך ספר בישול – אתם הופכים את החיים שלכם לבאלאגן. אתם צריכים להפוך להיות ספר הבישול- כמו רוב הנשים ההודיות . הן לא יודעות איך לתת לכם מתכון כמו בספר בישול, אלא אומרות \" קח קצת מלח וקצת גהי ותשים את זה בתנור לקצת זמן......\" כמה קצת הוא קצת? כמה הרבה הוא הרבה? כמה זמן הוא קצת זמן?. הבישול שלהן נובע מהרגישות שלהן, ולא ממדידות.
אז כאן ועכשיו הוראת היוגה, תקשיבו לה, תנו לה להשתקף בליבכם ותנו לה להיספג על ידיכם.
אחר כך תנו להוראה עצמה להיפעל.
מתוך הפרשנות של סוואמי וונקטסננדה.
תרגום ועריכה גבי דורון