על הרצף ביוגה
גישתה השיטתית של פילוסופיית היוגה מנחה את האדם מהגשמי אל הרוחני. זה הוא מסע מהגוף אל הנפש- מאנאמיה קושה לאננדמיה קושה. פילוסופית היוגה כפי שנוסחה ביוגה סוטרה על ידי פטנג'אלי מוצגת בשיטתיות ובנויה כרצף מאורגן. ההתקדמות או התהליך היוגי מחיים גשמיים אל עבר חיים רוחניים יותר גם הם רצף הבנוי נתבך על גבי נתבך.
בניית רצף היא דבר חשוב. התהליך המאפשר טרנספורמציה או שינוי אצל המתרגל, בין אם הוא פיזי, פיזיולוגי, מנטאלי, מוסרי או רוחני.
לאשטנגה יוגה 8 היבטים
1. יאמה
2. ניאמה
3. אסנה
4. פראניאמה
5. פרטיהארה
6. דהאראנה
7. דיאנה
8. סאמדהי
בניה נכונה של רצפי תרגול ופראניאמה היא בעלת חשיבות עליונה. גם כאן הרצף- sequence כפי שניסח פטנג'אלי לא נזנח. פראניאמה מתחילה רק אחרי שנרכשה שליטה ( לפחות בסיסית ) באסנה. באמצעות התנוחות נלמדת הכיווניות הנכונה של הגוף, הנשימה והמינד.
על אסנה
לכל תרגול פיזי שתי פנים-פן תנועתי ופן פעולתי.אסנות מאמנות את החלקים הקידמיים, אחוריים, צדדים, ופנימיים של הגוף באופן שווה. כל תנוחה היא ישות שלמה שבה על כל חלק בגוף למלא תפקיד ייחודי, ואף חלק אינו נשכח. אסנות, גם אם למראית עין נדמות סטאטיות בהופעתן החיצונית, מלאות בדינאמיקה פנימית.
ישנו הבדל עצום בין יוגה ופעילות פיזית אחרת. אסנות הן פסיכופיזיולוגיות הן מפתחות מודעות גופנית, מודעות פנימית וגם מייצבות את התודעה. תוך תרגול יוגה מתפתחת מודעות עמוקה יותר, בנוסף לדיוק, המובילה לשקט .
אסנות, אמנם, מפתחות שרירים ומיצרות גמישות כך שתנועת הגוף הופכת חופשית יותר.אבל הן נוגעות במקומות עמוקים יותר ומגיעות אל הגוף הפיזיולוגי ואל האיברים החיוניים הפנימיים.הן מחזקות ומחיות איברים כמו הכבד, הלבלב, המעיים, הריאות והכליות. כל אסנה עובדת על המערכת כולה וגורמת להפרשת רעלים.
אסנה ופראנאיאמה עוזרות לתפקוד המח, העצבים ועמוד השדרה.הגוף והמח פעלים בשיתוף תמידי ונמצאים במתח תמידי בעומדם מול קשיי החיים.
מח עייף משפיע על המערכת כולה. מתח תמידי זה יוצר חרדה ודאגה. לתנוחות היוגה יש השפעה מרגיעה על העצבים והמוח ובכך הופכת את התודעה לשקטה ורעננה. ליוגה תפקיד מרפא, בנוסף על המונע. מטרתה היא לפתח סימטריה,קוארדינציה,ועמידות בגוף. היא מעודדת את האברים הפנימיים לפעולה הרמונית. יוגה היא תהליך טיפולי נאטורופאטי.
סיווג ומיון התנוחות
לרצף התנוחות שלומד המתרגל חשיבות עליונה. פיתוח המודעות לגוף ולמינד הוא תהליך הדרגתי, כאשר לרצף התנוחות, סדר וקצב למידתן ניתנת משמעות גדולה. אסאנות הנלמדות בסדר נכון מאפשרות למתרגל לעבוד ולהחשף בכל תרגול לאזור חדש בגוף ללמוד ולחקור אותו ובהדרגה לפתח מודעות, לתנועתיות הגוף, לחלקיו השונים, למבנה השלד והשריר, למיקום האיברים הפנימיים, לשמירה על יציבות, גמישות, והחזקה נכונה ואפקטיבית של התנוחה.
תרגול אסאנות ברצף שגוי משפיע לרעה על מערכת העצבים ומערער אותה. בראש ובראשונה יש לוודא שרצף התרגול מכין את הגוף/מינד לכניסה לתנוחות הפוכות ולכפיפות לאחור באופן נכון, ישנם תנוחות מחממות ישנם תנוחות מקררות, ישנם תנוחות מעוררות ישנם תנוחות מכנסות, יש תנוחות המעלות אנרגיה וכאלו שמרגיעות, יש תנוחות פשוטות ויש מורכבות, כאשר נבחר רצף התרגול יש חשיבות מכרעת לבחירת הסדר הנכון של התרגול.
סדר הלמידה הנכון והמומלץ לתלמידים מתחילים הוא:
תנוחות עמידה
תנוחות ישיבה
כפיפות קדימה
פיתולים
תנוחות הפוכות
כפיפות לאחור
חיזוק אברים פנימיים- עבודה דרך איזור בטן
תנוחות בשכיבה – שאוואסנה (הרפיה) מתורגלת בסוף כל שעור כבר מהשעור הראשון.
ישנה הבחנה מאד ברורה בין סדר למידה
( היררכיה של למידה) מומלץ לבין בניית רצף תרגול הבנוי מתנוחות הידועות כבר לתלמיד.