מלע הפר ועד מקדש הקופים
כמו שהאסנות הן חלק משמונת הגפיים של האשטנגה יוגה כך היוגה עצמה היא חלק ממכלול תרבותי- גיאוגרפי- דתי שמיקומו בתת היבשת ההודית ומשכו אלפי שנים רצופות.
נסיעה להודו בעקבות היוגה כמוה כעלייה לרגל למקורות הגנגה- נסיעות ארוכות בדרכי עפר על צלע ההר ומסע רגלי ארוך עוד יותר. עם כל צעד גובה ההר מתעצם, הקור מתחזק והמאמין מתקרב למקור הנביעה של הנהר השופע שיחצה אחר כך את תת היבשת לרוחבה וישפך מזוהם ונינוח במפרץ בנגל. מקור הנהר לא במעיין מפכה אלא בזרם חזק וגועש שפורץ מתחתית הקרחון הגדול. גומוק. כשמה של אחת מתנוחות היוגה האהובות עלי. שניהם- מקור הנהר והאסנה קיבלו את שמם מאותו עולם מושגים תרבותי.
נסיעה להודו היא מסע בארץ היוגה והאגדות. ושישט של החכם וסישטה, גרודה רכבו של וישנו והאנומן שעבר את המרחק בין היבשת ההודית לאי לנקה בפיסוק רגליים שנקרא על שמו- האנומנאסנה. לפי האגדה נולד האנומן בהמפי- בירתה של ממלכה עתיקה בדרום הודו אשר הותירה את מקדשי האבן המופלאים שלה חרבים למחצה ברחבי הנוף הייחודי. אין ספור סלעים בגדלים ובצורות שונות פזורים בערימות בלתי אפשריות ויוצרים נוף חד פעמי.
כך, ממקורות הגנגה בצפון ועד לבולדרים של המפי בדרום רוויה הודו אגדות אשר מקבלות את כוחן מאמונתו של העם ופולחניו.
כשאני מבקרת במקום כזה נטענות תנוחות היוגה במשמעויות חדשות עבורי ומקבלות הקשר עתיק יומין ומרגש.